הנאשמים הודו כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 29.4.13 על דרך הסדר טיעון בעבירה נשוא כתב האישום המתוקן בעניינם שעניינה, הכשלת עיכול, עבירה לפי סעיף 264 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי לעת ההיא בית המשפט ימנע מלהרשיעם בדין ובטרם ישמעו טיעוני הצדדים לעונש, יתקבלו תסקירים מאת שירות המבחן בעניינם של הנאשמים אשר יתייחסו הן לסוגיית הרשעת הנאשמים בדין והן באשר לענישה הראויה.
עוד הוסכם בין הצדדים, כמפורט בהסדר הטיעון, כי באם התסקירים שיוגשו יהיו חיוביים הצדדים יעתרו לאימוץ המלצות התסקיר, הן באשר לסוגיית ההרשעה והן באשר לענישה הראויה ובאם התסקירים יהיו שליליים, כי אז יטענו הצדדים באופן חופשי באשר לשני רכיבים אלה.
תסקירים, כאמור, מונחים בפניי והצדדים אינם חלוקים, כי עסקינן בתסקירים חיוביים באשר לשני הנאשמים.
לפיכך ובגדר הסדר הטיעון עותרים הצדדים, כי בית המשפט יאמץ את הסדר הטיעון ואת האמור בתסקירים, כך שימנע מלהרשיע את הנאשמים בדין ויטיל עליהם צו של"צ בהיקף של 120 שעות, כפי המומלץ בתסקירים שהוגשו.
מחד תצוין מהות העבירה שביצעו הנאשמים בשים לב לטיבה ולמהותה. עוד תצוין העובדה, כי לחובת הנאשם 2 הרשעה קודמת בגין עבירה שעניינה, אי הגשת דו"ח במועד לאחר דרישה ואולם, אין עסקינן בעבירה מאותו תחום כמו גם זולת זאת, אין לחובתו הרשעות נוספות.
הנאשם 1 נעדר כל הרשעות קודמות.
מאידך לקולא תצוין הודאת הנאשמים, לקיחת האחריות, חיסכון זמן שיפוטי יקר, התיקון שנעשה בכתב האישום אשר יש בו כדי לרדת לשורשו של עניין, מיהות העושים, נתוני העושים, האמור בליבת תסקירי שירות המבחן באשר לנסיבותיהם האישיות וההמלצה המובאית בסופה.
מקום בו בית המשפט קבע, כי הנאשמים ביצעו את העבירות לאחר יום 10.7.12, כמו במקרה דנן, הרי שחל בעניינו תיקון 113 לחוק העונשין בדבר "הבניית שיקול הדעת השיפוטי". יחד עם זאת, מקום בו הצדדים הגיעו להסכמה הן באשר לסוגיית הרשעת הנאשמים בדין והן באשר לענישה הראויה הרי שמכללא מציעים הם לבית המשפט מתחם עונש הולם ואין בית המשפט נדרש לבחינה המרובעת הבאה בגדרו של תיקון 113 לחוק העונשין וראה בעניין זה ת"פ (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' גדעון חיים, דברי כב' השופטת רייך שפירא שם.
באשר לסוגיית הרשעת הנאשמים בדין, הרי שחל בענייננו הלכת
"תמר כתב" ושני התנאים המצטברים הקבועים שם להימנעות מהרשעה.
יחד עם זאת, נוכח ההנמקות לגופו של עניין המובאות במסגרת התסקירים שהוגשו, הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים גם בסוגיה זו, סבורה אני, כי התגבשו ובאו במקרה דנן שני התנאים המצטברים כקבוע בהלכת
"כתב" כמו גם בזיקה למהות העבירה בה הודו הנאשמים מבלי להקל בה ראש ולפיכך, יש לסיים עניינם של הנאשמים מבלי הרשעתם בדין.
השתת צו של"צ במסגרת הענישה הראויה, אשר מחד כוללת בחובה רכיב עונשי מוחשי אשר יתן מזור לאינטרס הציבורי ומאידך, יעלה בקנה אחד עם אי הרשעת הנאשם בדין ועם המתווה השיקומי בעניינם, מהווה ענישה ראויה ומתונה ואשר יש בה כדי ליתן ביטוי לאינטרסים הנלחמים על הבכורה.
בנסיבות העניין ולאחר שערכתי איזון ראוי בין מקבץ הנסיבות לחומרא ולקולא, מצאתי את הסדר הטיעון על שני חלקיו באשר הוא ראוי, אינו נוגד תקנת ציבור, אינו חורג ממתחם הסבירות, אינו חורג ממתחם העונש ההולם ולפיכך, אני רואה לכבדו.
אשר על כן, אני נמנעת מלהרשיע את הנאשמים בדין ומשיתה על כל אחד מהם צו של"צ בהיקף של 120 שעות, כפי המומלץ במסגרת התסקירים שהוגשו.
הנאשם 1, יבצע את צו השל"צ בחונכות אישית לילדים מרותקים במסגרת עמותת "תללים", כאשר הפיקוח על עבודתו יבוצע ע"י שירות המבחן.
הובהרה לנאשם 1 חובתו למלא אחר צו השל"צ כדבעי והנפקויות המשפטיות שיקומו אם לא יעשה כן.
הנאשם 2, יבצע את צו השל"צ במסגרת מתנ"ס תמרה בתפקיד של מרצה ומנחה קבוצות בהתאם לתכנית של"צ שהוגשה.
הובהרה לנאשם 2 חובתו למלא אחר צו השל"צ כדבעי והנפקויות המשפטיות שיקומו אם לא יעשה כן.
המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לשירות המבחן.